בחלומי שוב בית
אותו הבית עליו אני חולם שנים רבות. לאחרונה הוא הסתלק מחלומותיי. והנה חזר.
מיקומו בחצר עליו נבנה הבניין בו אני גר כעת . הוא בית ישן, קירותיו ירוקים דהויים , פינותיו עובש, דלתותיו חורקות ואף חדר אחד, הפונה לחצר הקדמית ,החצר המרוצפת -מתפרק כולו, הטיח תלוי וכמעט נופל, הקירות אינם ישרים, התקרה חשפה את קורותיה, אך ליבי מתמלא. הוא מרווח וגדול, אני מסתובב בו , פותח את דלתותיו בוחן אותו בשנית. הוא נשאר כפי שהוא. אני עורג לו . אני תוהה היכן בעליו.
ים כבר לא נשקף ממנו. אך אין זה חשוב לי. הבית ספוג בי. אני פותח את הדלת האחורית משרבב את הראש החוצה. החצר עדיין שם, חצר פראית. הצמחים הסבוכים מכסים כמעט את פתח הדלת. לאורכה של החצר זורם נחל, מהגשמים האחרונים הוא התנקז , שט עליו בול עץ ישן, בול עץ יבש, בול עץ חלול המתערסל על מימי הנחל . הבית ישן ודורש שיפוץ גדול, אני מסוגל לו. אני חש כאילו זה הבית שלי. אני מתעורר, עצוב לי . אני בדירה החדשה והמפנקת שלי, שהיא כל כך רחוקה ממני.
