אני רץ לפתוח חשבון, הפייסבוק בימיו הראשונים בישראל ואפילו לא בעברית. אני מגייס חברים חדשים, פוגש מכרים וותיקים, מעלה תכנים ונהנה מההמולה. יש לי כבר 117 חברים, אני מרגיש סלב.
פתאום, ללא התראה מוקדמת, לאחר החיים שבניתי, העלתי תמונות, השקעתי בפרופיל- בשל בעיה עם הססמה שלי, נחסם החשבון ללא הסבר מספק. "אם יש לך בעיה ואתה חושב שעשינו טעות תיידע אותנו" כך קיבלתי בהודעה. השתוללתי!! אבוי, מה עושים? מיילים חוזרים ונשנים, עיון בכתבות מקצועיות, מרכז תמיכה, התייעצות עם בלוגרים, שום כלום. דבר לא עזר. אתה מול המכונה והיא ניצחה. חברים, מחקו לי את החיים. החשבון נחסם ואיתו כל המידע שהיה לי שם. בימי שישי אני מקבל מקלחת של הכפשות מחברים שאני לא מאשר אותם, לא עונה להם להודעות. המצב מביך, אני מחרים את הפייסבוק הזה נמאס, איך הם מעיזים. ככה מעלימים אנשים? אני אמחה, אני אפגין, אני אתבע.... אבל ככל שהזמן חולף הזעם מתפוגג, אני חוזר עם הזנב מגולגל לו בין הרגליים ופותח חשבון חדש.
הפעם אני מבטיח לעצמי, מינימום השקעה, רק להודיע לחברים שאמנם יש שניים ממני בפייסבוק אך רק אחד חי, השני פוחלץ בפורמלין. תכתבו לי לכאן. ללא שום התעסקות מיותרת עם הפייסבוק. אני חצי מחרים. אני שם, רק כי צריך. "מי הם האנשים שהעבירו את החיים שלהם לפייסבוק?" אני שואל בזלזול , "מה יש לחפש שם?". אני מביט בהם בהתנשאות. חודשים חולפים,
בסוף אני נשבר. מסתבר שהחרם שלי לא הזיז לאיש. אני בתחילה זוחל שוב חזרה ולבסוף מחליט, אם כבר, אז כבר. אורז חלק מהחיים ומעביר אותם לפייסבוק. כאן מגיעה ההפתעה הגדולה, אני נדהם. זה כמו שאתה עוזב ארץ וחוזר אליה אחרי 20 שנה. זה לא שלא הייתי מודע לחידושים בפייסבוק, אלא זה מה שפגשתי: האנשים השנונים והחדשים שהכרתי, הרעיונות שנחשפתי אליהם, התרבות החדשה, ההתרחשות, כמויות המידע, החברות, העסקים, ההתעסקות הבלתי פוסקת של האנשים בלייחצן את החיים שלהם, את דעותיהם, את אהבותיהם , את שגרת יומם, את עצמם. בכל מקום אתה שומע את השם פייסבוק, בתקשורת, על לוח המודעות, בפרסומים, מחברים. פתאום הבנתי שמשהו יותר מענק מתרחש פה. אפילו ישנם אנשים שחיים בתוך הפייסבוק . אלו עבורם החיים האמיתיים . מספר הפוסטים שלהם ומספר התגובות שלהם הוא בלתי נתפס. אתה פתאום מבחין כי אנו זקוקים לתשומת הלב הזו, כציפורים בקן המותחים את צוואריהם לאמא ציפור שתתן לנו חצי תולעת, למישהו שילחץ על הלייק, שייתן אוויר לנשימה, שנדע שלפחות מישהו אחד שומע אותנו. שנדע שאנחנו לא לבד. ההיזקקות הזו לתהילה של רגע ממכרת, אתה מפרסם ומייד בודק, מי הגיב, מי עשה לייק, למה לא כתבו תגובה. לעזאזל, מה זה הדבר הזה? מה זו ההתמכרות הזו? ובהפתעה גמורה, באמצע החגיגה, אני מקבל הודעת אזהרה..." נו נו נו , החשבון שלך מוגבל ליומיים, אתה שולח בקשות לאנשים שאתה אולי לא מכיר, תמשיך כך ונחמיר את ההגבלות". אמא'לה איזה פחד. אולי גם עכשיו ימחקו אותי??? אני נזהר, אני משתופף, מוריד פרופיל, שולח יד רועדת לעכבר ומוחק את כל הבקשות הפתוחות, אני מפוחד. האח הגדול עוקב.
אך הימים חולפים, העניין נשכח, החיים זורמים ואירועים היסטורים מתחילים להתרחש. תוניסיה, מצריים, לוב, תימן, ישראל, ניויורק, מוסקבה ... העולם מתהפך, פייסבוק היא התשתית שגורמת לזה לקרות.
נופל לי האסימון. אני מבין את העוצמה האדירה שיש פה וגם מתחיל לחשוש, אף אחד לא שם לב??
אמנם הכל נראה ידידותי, וכלי למשחק, ובדרך כלל צהוב- אבל רגע, מדובר פה על מעצמה!!! מעצמה ששולטת בדעת הקהל העולמית, מעצמה הנשלטת עליידי איש אחד ויש בכוחה לנווט מהלכים היסטוריים.
אני מתחיל לחקור כיצד השיטה שלה עובדת, האם התשתית בנויה באופן כזה שהיא תהיה תמיד אוביקטיבית, רק כתשתית? אז זהו, שלא בטוח.
אני מבחין שאת חלק מהפוסטים אני רואה וחלקם מוסתרים. זה לא אומר שאם פרסמת משהו, כל החברים שלך רואים אותו. להפך, סביר שלא וגם אם כן רק למספר שניות. אני שואל כיצד? מתעמק, קורא כתבות ובודק בלוגים שמבינים עניין, מהם הקריטריונים? האם מספר הלייקים? האם מספר התגובות? מסתבר שלא רק. לפייסבוק נוסחה סודית, כמו שיש לגוגל, אשר מחליטה עבורך את מי תראה וכמה זמן, לפי הצ'אטים שעשית, לפי הפוסטים, על מי היסתכלת, למי הגבת, עם מי אתה מתקשר יותר, מה מעניין אותך וכו' וכו'.
בקיצור פייסבוק שולטת על המידע שמקודם. כלומר, תאורטית, אם במהלך המהפכות היו קבוצות שהתנגדו לה, ה"מכונה" יכלה לאתר פוסטים, הזמנות להתארגנויות, תכנים הקשורים להתנגדות למהפכה ו"לקבור" אותם. ואולי גם להפך, ייתכן שפייסבוק קידמה בצורה נמרצת תכנים, פוסטים, אנשים ואירועים שיצרו את המהפכות. לעולם לא נדע. היא יכולה לאתר מנהיגים ולקדם אותם, היא יכולה לאתר מנהיגים מתנגדים ו"לקבור" אותם, או אפילו להגדיל לעשות ולמחוק אותם, להעלים אותם (ארגנטינה, החונטה הצבאית, זוכרים?) תשאלו משתמשים כבדים עם אלפי חברים, אשר כל היום מתחזקים את המוניטין שלהם בפייסבוק, מה המשמעות אם מחליטים לבטל להם את החשבון- פעם ראיתי פוסט "אם אני לא נמצא יומיים בפייסבוק, הזמינו משטרה" , מצחיק? לא! חברים, לחלק מן האנשים אלו החיים, כל השאר זה פיקציה.
נכון, נכון, נכון, הכל תאורטי ואף אחד לא חושד בכוונותיו הטובות של צוקרברג, אך הדרך לגהנום רצופה בצוקרברגים טובים. על דבר אחד אי אפשר להתווכח- כפי שפייסבוק בנויה כל הנאמר כאן אפשרי.
אנו חושבים שלמדינות עם צבאות יש כוח עצום וזוהי הטעות הבסיסית שלנו. הכוח מתחיל לפני. הכוח העצום נתון ביידי מי שיכול לשלוט בדעת הקהל, להעביר מסרים, להבעיר מהפכות, להפעיל צבאות. נכון להיום נראה כי פייסבוק היא רק תשתית והאנשים עושים את המהפכות. אנו צריכים להיות מודעים לעובדה, כי פייסבוק היא המעצמה הגדולה בעולם, אשר בה מנותבת דעת הקהל העולמית. היא ממשיכה לצבור כוח ותאוצה, מה יקרה אם היא תיפול ליידים לא נכונות??
נשמע מדע בדיוני? אז בואו נעשה סדר:
- לפייסבוק 800 מליון משתמשים, בשנתיים האחרונות היא הכפילה את עצמה.
- 50% מהמשתמשים מצויים שם יום יום.
- אייטמים בעלי הרייטינג הגבוה בעולם מתעצמים כתוצאה ששותפו בפייסבוק, או שהפכו כאלו בגלל הפייסבוק (גם אם במקור היו ביו טיוב, או באתרי תקשורת אחרים.)
- ילדים ונוער מתעדכנים בעיקר על הקורה בעולם מחבריהם בפייסבוק או משיתופים של כתבות.
- כל הארגונים הכלכליים החשובים בעולם מתקשרים עם לקוחותיהם דרך פייסבוק והמגמה מקצינה.
- רוב המנהיגים בעולם פתחו להם דף פייסבוק, או שמקדמים את עצמם באמצעות רשתות באינטרנט המקודמות בפייסבוק.
- רוב ההתארגנויות המשמעותיות בעולם קורות דרך פייסבוק.
- בכל המהפכות שהתרחשו באחרונה לפייסבוק הייה תפקיד מכריע.
עוד נתונים? או שמספיק?
לפייסבוק יש כוח עצום, כל כך עצום שאנו לא תופסים את משמעותו. היא הופכת להיות האטמוספירה שלנו, המובן מאליו אך מפעילה אותנו. אנו כולנו משחקים בשדה הזה שבונה את הכוח, מחלקים לנו סוכריות ואין לנו מושג מה אנו יוצרים. אנו עדיין שבויים בתבניות חשיבה מיושנות וחוששים ממדינות כוחניות שיש להם פצצות מפחידות. כדאי להתעורר, לפייסבוק הכוח המתמטי לשלוח את דעת הקהל והמנהיגים ללחוץ על ההדק.
אנו חושבים שהעולם הגשמי, העולם עליו אנו קוראים בעיתון, הוא העולם שיש לקחת בחשבון, אך שוכחים כי מה שקורה בעולם הזה, הוא בסך הכל השלכה של עולם אחר, עולם וירטואלי (רוחני עם תרצו) בו זורם ומועצם מידע, מידע שיכול להצמיח רעיונות ולהבעיר את העולם. והרי אנחנו האנשים כל כך קלי דעת, עדרים שלמים יכולים להחליף דעות לפי האופנה הנוכחית ולפי מה שחברים אומרים.
עד היום התקשורת הייתה מבוזרת, באופן טבעי היו לה מערכות מאזנות וכל רשת תקשורת משכה לכיוון אחר. היום, לפייסבוק תפקיד מכריע לרייטינג של תכנים וכתבות מכל רשתות התקשורת. פייסבוק היא כמו הנהר והאוקיינוס אליו נשפכים כל ערוצי המידע והתקשורת. הקהל מחליט מה פופולארי ומשתף את החברים שלו. אנשים רבים בכלל מתעדכנים על הקורה בעולם דרך הפייסבוק. זה הופך להיות הצינור העיקרי דרכו מופץ המידע, כולנו יודעים שזה עוד יתעצם. פייסבוק מאגד את כל התקשורת של האנשים ומזרים אותה לפי ראות עניו. הוא בעצמו יכול להחליט איך התקשורת זורמת, איזה אנשים לחבר בינהם ולמי לבטל את בקשות החברות. כל זאת מבלי שאפילו נדע שזה קורה, מסרים מסויימים יתפסו תאוצה, ואחרים לא. לעולם לא נדע.
אנו בדרך כלל חוששים ממדינות, מדברים שהם פיסים, שניתן להגדיר אותם, שיש להם גבולות, צבאות, תשתיות, מיסים. אבל בואו ננסה רגע להשתחרר מהדרך בה אנו תופסים מדינה, בה אנו תופסים רודנות. נשתחרר מהמושגים הישנים שלנו, בואו נחשוב במושגים חדשים. בבסיס נבחן את השיטה והכוחות הפועלים בה. נופתע לגלות שאנו מדברים על דברים זהים לחלוטין.
דיקטטורות תמיד מתחילות כאשר קבוצה או יחיד מעוניינים לשחרר את העם מרודן, משליט מושחת. כך קרה באיראן שחומני התקבל בהערצה עליידי קובוצות ליברליות בעולם כשרצה להעיף את השאה , כך קרה ברוסיה במהפכת 1917, כאשר הסוציאל דמוקרטים ואחריהם הבולשביקים רצו את טובת העם, כך קרה במצריים, ארגנטינה, קסטרו וצ'ה גווארה נגד בטיסטה וכו' וכו'.
הכוונות בדרך כלל היו טובות, העניין הוא שהשיטה צברה את הכוח והשתלטה. כאשר השיטה בשליטה היא תמיד תמצא את מי שיגדיל את כוחה. ההיסטורה מלמדת כי מבנים שצברו כוח ושליטה בבני אדם, בסופו של דבר השתלט עליהם הזדון.
והנה אנו חושבים כי אנו בעידן חדש. חברים צריך להתעורר, העולם "מתקדם" אך מבנה הכוחות לא משתנה . אנו יוצרים כעת במו ידינו את השיטה הבאה, את המעצמה הפוסט מודרנית הבאה שיש לה את היכולת להפוך לדיקטטורה ממין חדש. דיקטטורה פוסט מודרנית. הרי ברגע שהשיטה תהיה מהודקת, שתהיה לה שליטה מוחלטת, תמיד ימצא הגוף, הארגון, שיוכל להשתלט עליה בצורה אלגנטית ובטח בהתחלה זה יהיה בשם הכוונות הטובות.
אנו צריכים לעצור ולבדוק האם זה יכול להמשך כך ללא מערכת איזונים, ללא רגולציה, ללא שליטה של המשתמשים בפייסוק על הנעשה, ללא שקיפות?
נשמע מצחיק, אבל צריך פה, חוק, חוקה, רשות מבצעת ורשות שופטת. צריך פה הליך דמוקרטי של הגולשים שיסמיכו את הרשויות- או ממש דמוקרטיה ישירה בלי רשויות בניים. הרי זה פייסבוק, זה אינטרנט - זה אפשרי.
התשובה שמדובר פה על גוף עסקי ולא מדינה, גם שאובה מעולם המושגים הישן שלנו.
למי שייך הפייסבוק? למי שהקים את התשתית, או למשתמשים שיוצרים לו את הערך, שמשתפים את התכנים שלהם?
שוב, בואו נחשוב במושגים חדשים: המדינה , למי היא שייכת? לאזרחים או למנהיגים? ומה שונה הפייסבוק?
שאנו לא משלמים מיסים? שאין לו צבא? שאין לו גבולות? אז למעשה יש לו הכל. מושגים חדשים רבותיי.
היום אנו יוצרים ערך רק בכך שאנו משאילים את המודעות שלנו לפרסומות שמייצרות כסף, המידע הופך חינם. אנו מוכנים למכור את התודעה שלנו ומקבלים בתמורה: תשתית ותכנים חינם- בבקשה, קבלו את המיסים שאנו משלמים. וגם, הערך של פייסבוק נמדד בתכנים שאנו מייצרים, באטרקטיביות שלהם, בכך שאנו משקיעים את הזמן בלייצר אותם- בבקשה קבלו את המע"מ שאנו משלמים. אלו המיסים שמאפשרים את תפעולה של התשתית הזו בדיוק כמו במדינה .המיסים הם הערך שאנו יוצרים בתוך פייסבוק, הגבולות הם איים של חברים והתארגנויות, הצבא הוא צבא של רעיונות, צבא שיכול לשלוח אנשים לרחובות, שיכול להפעיל צבאות ומנהיגים שיכולים ללחוץ על כפתורים - יש לבחון , למי שייך באמת הפייסבוק הזה?
נכון, קצת קשה לעקל זאת, זה לא יכול להיות תקף לכל עסק כי בכל זאת אנחנו קפיטליסטים- אבל פייסבוק זה כבר לא עסק, זה ארגון חברתי, זו כלכלה, זו תרבות. פייסבוק זו מעצמה שאינה שייכת לאזרחיה.
אני חושב שפייסבוק היא תשתית מופלאה, היא הדרך החדשה לתקשורת קולקטיבית, לחוכמת ההמון, לקידום רעיונות חשובים, לחיבור בין אנשים, מקום בו אנשים סוף סוף יכולים לבוא ליידי ביטוי ועוד ועוד. אני אוהב את הפייסבוק ונרגש בכלל מכל מה שקורה באינטרנט. אבל יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה כי שיטות אשר צברו כוח ללא מערכת איזונים בסופו של דבר הפכו עריצות. עלינו להשתחרר מעולם המושגים שאנו מכירים, לפקוח עניים, להיות מודעים לשיטה ולהביט במערכת הכוחות שמפעילה את הדברים. עלינו לדאוג שהפייסבוק ימשיך להיות מקום פורח ומפרה ולא גולם שקם על יוצרו.
ועכשיו בואו נדבר על גוגל....
