אתה מתבונן על הטירוף שמתהלך סביבך ונדהם לראות כיצד אנשים בעלי חשיבה עצמאית לא פוקחים עניים ומבחינים כי משהו אינו כשורה, משהו לא מסתדר פה.
עשרות אלפי ילדים בשנה מתגלים כלקויי למידה ומועמסים בסמים להסדיר את התופעה. גידול של 76% במספר צרכני הסמים בקרב הילדים והיד עוד נטויה. רופאים, פסיכולגים, ואנשי חינוך נהלבים מיחצנים את הקמפיין ומחלקים מרשמים כמו פושרים בפינות הדרכים. הורים מאושרים גילו את הנוסחה לאי התמודדות מול פיזור הנפש של ילדיהם ומשמשים כמשגיחים נאמנים, מוודאים שהילדים היקרים בולעים את הסמים... שבשמם המכובס נקראים ריטלין.
גם חברים קרובים גילו את הנוסחה ומצטרפים לחגיגה.."יותר אפקטיבי להם בעבודה" כך הם אומרים. אפילו הבן שלי בא הבוקר כי גם הוא רוצה סמים..."אבא, החברה אומרים שככה יותר קל במבחנים", אז למה לא בעצם???
אז ככה לא:
- כי לא ייתכן שפתאום כולם ליקויי למידה- יש בעיה בהגדרה. נכון שיש יותר מודעות לתופעה ולכן צצים יותר ילדים, אבל מודעות למה? לכך שילדים החלו לאבד את כושר הריכוז שלהם ויכולת השליטה העצמית לחתור למטרה אחת?
- כי אולי ילדים עושים דברים סימולטנית: משחקים במחשב, מדברים בפייסבוק עם שלושה חברים במקביל ,מציצים בטלוויזה ובהזדמנות גם לומדים למבחן. והכל אצלם במסרים תמציתיים ועניינים- אז אולי שיטת החינוך צריכה להשתנות ואסור לה להחזיק במשך שעה ילדים בכיתה ולדבר על נושא אחד?
- כי פיזור נפש זו לא לקות למידה, זו סוג של חולשה שאפשר לחזק! - ברור שכתוצאה מהפגזת המסרים מסביבנו מתמעטים האנשים שיכולים להתרכז לאורך זמן, לקרוא ספר, לכתוב מכתב, לסיים עבודה. אז אולי צריך לאמן את כוח הרצון של הילדים, יכולת הריכוז, יכלות השליטה העצמית? ולא לחלק סמים במקום?
- כי גם לריטלין יש תופעות לוואי ושלא יעבדו עליכם- האם בכלל ניתן לאבחן בצורה מדוייקת תופעות לוואי אצל ילדים? עד כמה בכלל הם מודעים לעצמם? האם הניסוי ההמוני הזה, שנקרא ריטלין, בכלל צבר מספיק זמן עלמנת להבין את ההשלכות שלו?? סביר שנתעורר עוד כמה שנים ונעמוד המומים ביחס לטיפשות שלנו, לעיוורון שלקינו בו.
מאחר והאמון שלי במחקרים מזמן נעלם ורובם מוטים (ומי שרוצה להבין למה, מוזמן להרצאה מעניינת של TED, או לראות מחקרים הפוכים שמתפרסמים חדשות לבקרים) , החלטתי לערוך מחקר קטן בקרב 4 חברים שרשמו להם ריטלין ודיברתי עם אמא אחת (שגם הבן שלה לקוי למידה ולוקח ריטלין) ומאחר שאני מאמין כי מעבדת המחקר הטובה ביותר היא הנסיון האישי, כללתי את עצמי והתנסיתי למשך מספר שבועות.
אז הממצאים כדלהלן (אצל כאלו שקיבלו מרשם ואצלי גם):
- משפר בצורה משמעותית את כושר הריכוז.
- משפר את היכולת שלך להתמיד כמכונה בעשייה מסויימת.
- מוריד את החוויה הרגשית והופך אותך עמום ופחות יצירתי.
- כשההשפעה מתחילה להתפוגג- תחושה של חוסר שקט.
- גירוי עצבי מתחת לפני השטח שלפעמים גורם לכאבי ראש.
- תלות ורצון לקחת שוב עלמנת לעמוד במשימות הנדרשות.
שני חברים שהפסיקו לקחת בשל תחושת חוסר השקט המצטברת, מצבם חזר למקורי ואף יתרה מכך, איבדו יכולת שליטה בתחומים נוספים והחלו להשמין. נשמע טוב לא?
אז נכון שזה סם מהול וניתן בבקרה- אך הגישה מקוממת, היא לא תוביל אותנו לשום מקום. לאורך זמן היא רק תנוון אותנו. זוהי גישה שמעבירה את האחריות בכל הנוגע לשליטה עצמית, לפיתוח כוח הרצון וכושר הריכוז לסמים ומורידה את האחריות מן הילדים, מאיתנו.
ואם כבר מוהלים סמים אז למה לא לתת תוך בקרה את הסמים הבאים:
- אקסטאזי -לשיפור חיי המין בזוגיות ויציאה מהדיכאון- חוויות מין עלובה בין זוגות היא גם מגפה שזקוקה לסם, שלא נדבר על הדיכאון הקולקטיבי.
- LSD - לפריצת דרך ויציאה מהקופסא- כל כך הרבה אנשים תקועים במקום, אז למה לא להרחיב את התודעה ולהפוך ליצירתיים יותר?
- קוק - לשיפור תחושת הביטחון העצמי, שכל כך הרבה ילדים ומבוגרים לוקים בה .
אז למה לא בעצם???
